ארבעת הבתים החמים לבני 18 ומעלה הוקמו לפני למעלה מעשור על מנת לתת מענה של מגורים, ליווי ותמיכה לאלו אשר סיימו את שהותם בפנימייה, אשר אמורים לפרוש כנפיים בגיל 18 ולעוף אל עבר החיים. בגיל זה הכנפיים אינן חזקות דיין, והם עדיין זקוקים לקן חמים ותומך.

הבתים החמים מלווים על ידי עובדים סוציאליים ומדריכים אשר מקבלים את הצעירים בתחילת חייהם הבוגרים מיד כשהם עוזבים את הפנימיה. זהו שלב מפחיד ומאתגר עבור הצעירים. הם מגלים את כוחותיהם ליצר מציאות רצויה עבור עצמם, הם לומדים לנהל את חייהם- החל מפעולות יומיומיות פשוטות כמו קניות, בישולים, נקיון וכו’,  ועד לפעולות מורכבות יותר כגון ניהול כלכלי, התנהלות מול הרשויות, עמידה בהתחייבויות, החיים עם שותפים וכו’.

לאחר תקופת הסתגלות בתוך הבית החדש, מגיע הגיוס לצה”ל או השירות הלאומי. כל צעיר תורם לחברה שבה הוא חי, אם בשירות הצבאי ואם בשירות הלאומי. זהו שלב של התפתחות וצמיחה משמעותיים, המחייב עמידה בלוחות זמנים, ציות לסמכות, עבודה בצוות, נתינה לזולת, ראיית המערכת לפני ראיית העצמי, הרגלי עבודה והתגברות על מכשולים רבים במהלך כל תקופת השירות.

השלב האחרון בתוך הבתים החמים, הינו השלב שהצעירים מגבשים את כל הכלים שרכשו במהלך השירות ובוחרים את דרכם כבוגרים אחראים. בשלב זה, הם מתפרנסים, מכוונים לחיסכון כלכלי משמעותי, ורוכשים מקצוע או לחלופין משתלבים בעולם האקדמיה.

הצלחת הצעירים נמדדת ביחס עצמם ולא בסולם מדידה אשר נקבע על ידי גורם כזה או אחר. העיקר שהם חיים את חייהם באופן מלא ועצמאי, מכוון לתנועה ולהתקדמות, משלב הנאות וחברים בעולמם, וחווים  עצמם כשייכים לחברה ושווה בין שווים.