מיכה לוינשטיין ז"ל
(1936-2022)
חבר הוועד המנהל ויו"ר ועדת בנייה, עמותת "אהבה"
(2014-2022)
דברים מאת רענן גל (לשעבר חבר ומ"מ יו"ר הוועד המנהל של "אהבה" וחבר קרוב של מיכה):
התרומה של מיכה לוועד המנהל של "אהבה" הייתה אדירה.
מהרגע שמיכה קיבל על עצמו את ריכוז ועדת הבניה נוצרה התייחסות מקצועית מקיפה לכל נושא הבינוי החדש בכפר, והדבר הזה התכתב יפה עם תקופת הפריחה של בניה והשקעות בכפר.
פרויקטים גדולים, כגון בניין ילדי טהרן עבור פרויקט 18+, הקמת המרכז הטיפולי ובעיקר ייזום והקמת המרכז הלוגיסטי בשיטת בניה חדשנית נשאו את טביעת אצבעותיו של מיכה בכל השלבים.
מיכה עבד בצמוד עם ארכיטקט הכפר ועם הקבלנים השונים: בדק לעומק את התכניות הטכניות, לרבות המחירים, שאל שאלות, העלה השגות, דרש שינויים טכניים, שלדעתו היו מתבקשים, והיה מעורב מאוד בכל הוצאת מפרט טכני לצורך מכרז. מיכה ידע לרדת לכל הפרטים הטכניים הקטנים ביותר, בין אם חשב שיש בהם כדי לשפר את התוצאה, או אם על מנת לחסוך הוצאה מיותרת!
לאחר שלב התכנון הקפיד מיכה גם ללוות את הביצוע בכל השלבים, להקפיד על דרישות הבטיחות ולא לוותר בכל מקום שראה לנכון להתעקש.
כל אלו היו בבחינת חידוש מרענן, שכן לא עוד הייתה זו רק הסתמכות על חוות דעת של יועצים חיצוניים בלבד, אלא קבלת דעה מקצועית מאוד של מי שרואה ,בראש ובראשונה, את האינטרס של הכפר והילדים המתחנכים בו.
כאחד מילדי קריית ביאליק הראשונים בעצמו, כפר הנוער "אהבה" היה תמיד קרוב לליבו.
מיכה משאיר אחריו נעליים גדולות, ונקווה שיימצא מי שישכיל למלא אותן כראוי.
יהא זכרו ברוך.
מיכה לוינשטיין - קווים לדמותו (דברים מאת המשפחה):
· מיכה נולד בתאריך 28.06.1936 בבית החולים "שערי צדק", ירושלים.
כן, כן. צבר ישראלי, קצין וג'נטלמן, ולא יקה יליד גרמניה, כפי שרובכם חשבתם.
·בגיל 6 חודשים עשו הוריו "רילוקיישן" לאלכסנדריה, לאחר שאביו המהנדס, אלפרד לוינשטיין, קיבל משרה בחברה, שייצרה גגות מנחושת.
מיכה הפעוט למד ב"ויקטוריה קולג'", בו למד פעוט נוסף בשם חוסיין בן טלאל, לימים מלך ירדן.
בשנת 1946, עם פלישת רומל לאפריקה, חזרה המשפחה לקריית ביאליק.
·את שירותו הצבאי עשה מיכה בחיל האוויר וכמובן ששירת ונמנה עם כוחות המילואים והשתתף בכל מלחמות ישראל. דרגתו בעת השחרור – רב סרן.
·בשנת 1964 סיים מיכה את לימודי ההנדסה במוסד האקדמי The Institute of Production Engineers, אשר בבירמינגהם, אנגליה.
·המהנדס הצעיר מיכה הצטרף למשרד התכנון ההנדסי של אביו כמהנדס מן המניין.
המשרד עסק בתכנון מערכות, בעיקר בתחום החימום וההסקה התעשייתית, ומוצרים כגון תנורי חימום ומבערי גז תעשייתיים.
·בשנת 1969 נפטר אלפרד, אביו של מיכה, ובשנת 1973 הפך משרד התכנון למפעל יצרני, שמקום מושבו היה באזור התעשייה של קריית ביאליק. בשיאו העסיק המפעל כ-200 עובדים.
המפעל נסגר, למעשה נרכש ע"י חברת "תעבורה", והועבר לאזור התעשייה של כרמיאל בשנת 2000. לנוסעים בכביש עכו-חיפה לכיוון צפון – אם תפנו מבטכם ימינה, קצת לפני הפניה שמאלה לרפא"ל, תוכלו לראות עדיין את השלט מתנוסס על גבי המבנה המרכזי של המפעל.
·מיכה ניחן בראייה הנדסית יוצאת דופן, כמו גם בחוש הומור, השמור לעיתים רק לו.
בכל פרויקט שביצע ביקש תמיד לראות את סט התכניות המלא של הפרויקט, הניח אותן זו לצד זו, אך במבטו כבר ראה אותן זו על גבי זו. "מדוע החלטת למקם את מטף הכיבוי האוטומטי בתוך תעלת האוורור בציר A8?" הוא שואל את המתכנן המופתע.
"למה שאתקין אותו בתוך תעלת האוורור?" שואל המתכנן.
"שים את התכניות של צנרת הכיבוי ושל תעלות האוורור זו על גבי זו ותיראה למה" עונה לו מיכה.
·מיכה היה מהנדס בחסד, בעל ידע רב בתחומי האוורור, החימום והמיזוג, ויסודי עד מאד.
אחד שחלק, שיתף ולימד מן הידע הרב והעצום שלו ומניסיונו את כל מי שרק רצה לשמוע, להקשיב וללמוד.
מהנדסים צעירים בתחילת דרכם מעידים, שהוא זה שתמך בהם בתחילת דרכם או נתן להם את ה"דרייב" וה"פוש" להמשך הדרך בתחום.
הנה כמה ציטוטים של כאלה שהצטלבה דרכם בדרכו (וישנם עוד רבים….):
"הכרתי את מיכה לאורך שנות עבודתי במקצוע. למדתי ממנו ונהניתי לראות עד כמה יסודי ומקצוען היה. גאווה למשפחה ולמקצוע."
(מהנדס אבי מנשה – מנכ"ל ובעלים, א.מ. אינטרנשיונל)
"מיכה היה עמוד תווך בלימוד שלי את המקצוע בתחילת דרכי. לעולם לא אשכח אותו כאדם וכמקצוען".
(מהנדס איל שדמי – מנכ"ל אלקטרה גרינטק כיום, אז מהנדס צעיר/מנהל פרויקטים בחברת אלקטרה)
"מיכה – מהנדס וג'נטלמן מהמעלה הראשונה. הייתה לי הזכות הגדולה לעבוד תחת מיכה לפני קרוב ל-40 שנה, למדתי ממיכה רבות. הלך בזאת לעולמו נצר למקימי התעשייה בארצנו.
יהיה זכרו ברוך."
(מהנדס יוסי מלאכי – משב ארדן פרויקטים כיום, אז מהנדס צעיר בחברת א. לוינשטיין הנדסת אוורור והסקה בע"מ)
"איש יקר ומיוחד, השאיר אחריו עשייה מדהימה ורבת השפעה בתעשייה של ארץ ישראל והרבה זיכרונות בליבי."
(מהנדס יובל דגני – מנכ"ל, י. דגני הנדסה וניהול פרויקטים)
שנת 2021 נפתחת. מיכה בן ה-85 עדיין עובד יומיים-שלושה בשבוע, לעיתים גם מחוץ לבית. פרויקט בבסיס סודי של צה"ל. מהנדס צעיר של משרד הבטחון אינו מסכים עם התכנון של מיכה ומבקש להביא בורר, מהנדס מטעמו. הוא מתקשר למהנדס על מנת לקבוע אתו. המהנדס שואל אותו: "את מי אני בא לבקר?" וכשהוא שומע את מי, הוא עונה לצעיר: "בוא תחסוך למדינה כסף ותעשה בדיוק את מה שהוא אומר לך לעשות".
החודש דצמבר, השנה 2021, ומיכה זוחל בחללים טכניים ומטפס על גגות כמו בן 18 בפרויקט נוסף, הפעם בבית חולים "זיו" בצפת. בסוף חודש זה הכריז חגיגית על צאתו לגמלאות.
·מיכה היה בן, אב וסב אוהב וקשוב עד מאד. ידע להאזין ולהעניק את מלוא תשומת הלב למי שמולו, להשיא עצה, להציע עזרה והיטה אוזן קשבת וגם יד תומכת בעת צורך. תמיד, ובקביעות יומית, שבועית או כל תדירות אחרת, היה מתקשר להתעניין בשלומך ולשמוע מה עובר עליך…
·למיכה היו תחביבים רבים, כשהבולטים היו איסוף בולים, האזנה למוסיקה (בעיקר קלאסית, אבל לא רק) וטיולים בארץ וברחבי העולם. תחומי העניין שלו היו מגוונים, כשהבולטים בהם הם היסטוריה, גיאוגרפיה ואוכל טוב.
בטיול ברומא מיכה היה מתעכב ליד כל פסל, כתובת וכל שריד עתיק, שנקרה בדרכו, ובכלל – הוא מאד אהב לטייל.
·בתחילתה של שנת 2022 מתגלה המחלה, זו שכולם מפחדים ממנה. הסרטן מקנן בגופו.
מיכה יושב מול הרופא המבשר.
הרופא שואל אותו: "יחסית לגילך, אני רואה שאינך מרבה לבקר אצל רופאים?" ושוב, למרות הבשורה המרה, מיכה משיב לו בחוש ההומור המיוחד שלו: "עכשיו יש לי זמן להיות חולה!!!"
מס' חודשים נאבק מיכה במחלה בצלילות גמורה ובטיפול מסור של המשפחה האוהבת בביתו, מבלי להיות מאושפז כמעט בכלל.
בתאריך 06.10.2022, לעת ערב, ולאחר שנפרד בדרכו שלו מכל אחד ואחד מאתנו, עצם את עיניו והותיר חור ענק ועצום בלבנו.
נזכור אותו לעד – המשפחה.
