ג'קי היקר,

אני זוכר היטב את שיחת ההכרות שלנו, לפני שנים, כשביקשת להתחיל להתנדב באהבה.

צנוע ושקט אבל עם קלאס אלגנטי.

היית החבר שדודו שגיא הביא, סיפרת בקצרה על מה נראה לך חשוב בחיים ומה פחות.

על הרצון שלך לצאת ממרוץ הקריירה וממרדף החיים הבורגניים.

רצית להיות עם פסי והמשפחה, ליהנות מהחיים ולקחת את הזמן.

התחלת להגיע יום בשבוע לכמה שעות להתנדב במשפחתון עם הצוות והילדים.

שבועות וחודשים רבים, שנים.

פעילות זו מילאה אותך בהנאה ובמשמעות וגם כשמשכנו אותך ליותר ויותר מעורבות

בוועד המנהל, לא ויתרת על השעות בשטח עם החניכים.

נכנסת לתפקיד יו"ר הוועד המנהל, בשיא הרצינות ומייד צללת לעומק הבעיות

והאתגרים.

במקביל, תמיד הייתה תחושה, שלא נוח לך בעמדת הסמכות ושאם אתה נאלץ לעשות זאת,

אז עדיף עם גופיה ונעלי ספורט (ולפעמים סיגריה).

הובלת את הוועד בחכמה וברגישות לאורך מספר שנים. בימים של סערות, כמו גם

בתקופה של רוגע.

בעיניי אתה איש של שילובים.

בין קשיחות וריחוק לרוך וחמלה.

בין חזות רגועה ופאסון לבין הסערה שדברים עוררו פנימה בנפשך.

בין המנהל הגדול מהבנק לילד שמסרב להתבגר.

ובעיקר בלתי מתנשא ומכבד כל אדם ואדם.

חשוב להדגיש, שכל פעילותך באהבה נעשתה בהתנדבות מלאה.

זכינו להכיר ולאהוב את אישיותך הנעימה, המכבדת והשקטה.

בשמי ובשם עמותת כפר ילדים ונוער אהבה, אני מודה לך על שהיית חלק מחיינו.

נזכור אותך תמיד

באהבה מאהבה.

דני אריאל

מנכ"ל "אהבה"