בשנת 1914 מקימות מספר נשים ציוניות בית תמחוי עבור ילדים יהודים בברלין, גרמניה, אשר שימש כמקלט עבורם.

בשנת 1922 בית התמחוי משנה את ייעודו והופך לפנימייה לילדים תחת השם "בית אהבה." ביאטה ברגר, אחות במקצועה, נבחרת לנהל את המקום.

עם עלייתו של היטלר לשלטון בשנת 1933, מבינה ביאטה ברגר, כי עליה לנקוט בצעדים למען ילדי "אהבה". ביאטה רוכשת אדמות בישראל ומקימה את "בית אהבה" בכפר ביאליק. במסגרת פעילותה מצילה ביאטה 300 ילדים ובני משפחה, אשר קרוביהם נספו לשואה.

משנה הכפר פעם נוספת את יעודו והופך לפנימייה לילדים בסיכון.

תחת ניהולה של גב' עופרה מאירסון מאומצת בכפר שיטת העבודה במשפחתונים, במסגרתה זוגות נשואים עוברים לגור עם ילדיהם בפנימייה ומהווים מודל לבית בעבור ילדים ובני נוער בסיכון.

ממשיכה מגמת ההתרחבות בכפר ונבנות בו פנימיות יום טיפוליות, פרויקט 18+, הכולל ארבעה בתים חמים לבוגרי הכפר ולצעירים חסרי עורף משפחתי.

נבנה מרכז החירום הצפוני, המטפל בילדים בני 3-14, שהוצאו מבתיהם בצו בית משפט בעת משבר אקוטי.

פנימיות היום נסגרו, ובמקומן – נפתח מרכז "חכ"מ" (חיזוק כוחות משפחתיים), המעניק לילדים טיפול ואת שירותי הכפר ללא לינה.

בעקבות מכרז משרד הרווחה, מתפצל הקמפוס ל- 3 פנימיות מתמחות לפי גיל – פנימייה אחת לצעירים ושתי פנימיות למתבגרים.

נפתחה תכנית "מעטפת “- התערבות אינטנסיבית ואינטגרטיבית לטווח קצר לבני נוער בקצה רצף הסיכון, במטרה לחזק את השתלבותם במשפחה ובקהילה.

היום – פיתוח מודלי עבודה לשיפור מתמיד, במטרה להבטיח שירות איכותי ומותאם לכל מקבלי השירות ב"אהבה".